עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הכותבת הינה מרצה, מנחה, מאמנת, יוצרת ומנטורית.
כחלק ממסע חיים שעברתי, אני מרצה את סיפור חיי "כנגד כל הסיכויים" ומלווה אנשים בבניית סיפור חייהם כהרצאה משמעותית ונגישה לקהל.
בשנים האחרונות הוצאתי ספר שירים "בדרך שלי", דיסק וספר ילדים "מראת הקסמים של אלונה". כיום אני משמשת גם ככותבת עסקית ושיווקית לארגונים ולפרטיים.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

נס חנוכה הפרטי שלי...

11/12/2017 09:07
יעלה מיכל גנות
ייעוד, אימון, אמונה, חשיבה חיובית, שינוי

לפני 5 שנים הבנתי סופסופ מה אני אמורה לעשות. בשביל מה הגעתי לעולם הזה ומהי טביעת האצבע הייחודית שאשאיר אחריי.

שמעתי יום אחד ריאיון בטלוויזיה (אני אפילו לא זוכרת עם מי זה היה). אחת השאלות שאותו אדם נשאל על ידי המראיין הייתה עם איזו אישיות היה רוצה להיפגש לקפה.

כמובן שמיד שאלתי את עצמי את אותה השאלה ולא באמת ידעתי מה לענות.

באותו הרגע חשתי תחושת אי נוחות עצומה בגוף; ואם יום אחד יעצור אותי ברחוב מישהו וישאל אותי את אותה השאלה ובגלל שלא אדע לענות אחמיץ הזדמנות לפגוש אישיות שיכולה לקדם אותי או סתם שיחה מרתקת??

מיד שינסתי מותניים ופצחתי במלאכת החיפוש.

תוך פרק זמן קצר יחסית, הבנתי, שישנם בתקופה זו שני אנשים שאני רוצה לפגוש. האחד – אלון גל והשנייה - צופית גרנט.

נרגעתי.

כחודש לפני אותו ריאיון ששמעתי התחלתי ללמוד אימון בחברת תות. כמה ימים לאחר שדייקתי את רצונותיי נכנסה המאמנת שלימדה אותנו לכיתה והכריזה כי שבוע הבא, באופן חריג וחד פעמי מתקיימת סדנה לקבוצה שלנו ולקבוצה נוספת עם לא אחר מאשר – אלון גל. ודעו לכם, היא הוסיפה, כי זה לא חלק מהקורס וזה מפגש אינו טריוויאלי שאינו קורה לרוב.

אני זוכרת את ההתרגשות שאחזה בי. מישהו באמת הקשיב למה שביקשתי.

אני זוכרת את אותו יום שלישי. אלון עומד בפתח האודיטוריום ואני מביטה לתוך עיניו וחושבת לעצמי שהפעם יתהפכו היוצרות והוא ישאל אותי מי אני... וכך אכן היה. במהלך דיאלוג שניהלתי מולו כחלק מהתנהלות הסדנה שהעביר, הוא עצר ואמר שרוצה לדעת מי אני. הוא אמר עוד כמה דברים והרגשתי שבאמת רואים אותי.

באותו השבוע אמי הגיעה אליי לתל אביב. ישבנו לקפה וסיפרתי לה. בסוף הסיפור הוספתי במין ביטחון וידיעה שאין לי מושג מנין קיבלתי אותה: מעניין היכן אפגוש עכשיו את צופית גרנט...

הקפצתי את אמי לרכבת צפונה וברמזור בדרך הביתה הבטתי שמאלה לרכב לידי. נחשו מי ישבה בו?

כנראה שניחשתם נכון – צופית גרנט. קפאתי.

כמה שניות לאחר מכן התחלף הרמזור ואני, שכל כך רציתי... לא אמרתי מילה.

אנחנו רוצים דברים בחיינו, לפעמים מפנטזים עליהם שנים ופתאום כשהם קורים אנחנו לא יודעים כיצד להגיב אליהם.

הגעתי הביתה ותפסתי את הראש.

ביקשת משהו – קיבלת אותו ואת בורחת מפניו...

חפרתי באינטרנט והגעתי לעמוד של צופית. לשמחתי גיליתי שם כתובת מייל ומיד שלחתי לה מייל אודותיי ועל הרצון שלי לפגוש בה.

שוב הקשיבו לי וזה היה המייל האישי שלה. היא מיד ענתה לי וכתבה שהתרגשה מדבריי והזמינה אותי למחרת לשמוע אותה בהרצאה שהיא העבירה שהתקיימה במתנ"ס ברמת אפעל.

באותה התקופה לא הייתי מצוידת בוייז וניווט הוא ממש לא הצד החזק שלי.. לקח לי יותר משעתיים של בעיקר התברברויות וטעויות להגיע ממרכז תל אביב לרמת אפעל אבל עשיתי זאת.

הקשבתי לה. הייתי מרותקת והבנתי שזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה.

לספר את סיפור "דרך בורמה" הפרטית שלי ולחלוק דרכו עם אנשים תובנות וכלים שאספתי במסע שלי במטרה לעזור להם לעשות את הדרך שלהם ולא לפחוד מאחד המנועים הכי חזקים שלנו: שינוי.

לפי הקבלה, לחג החנוכה משמעות רוחנית מיוחדת לאדם, כזו הפותחת בפניו כיוון חדש בחיים.

באדם שעבר דרך בחייו, הבשיל וכעת הוא מגיע להתעוררות פנימית, בה הוא שואף לגלות מהי הסיבה האמיתית לחיים ומהי טביעת האצבע הייחודית שלו בעולם, מה שאנו מכנים ייעוד.

הייעוד שלנו קשור בצורה החזקה ביותר לאותם הדברים שיעשו את הטוב ביותר לעולם. המקום בו ההשפעה והערך שנביא עימנו יהיו המשמעותיים ביותר.

וכאן, למעשה, מתחיל הצעד הראשון במסע לגילוי אותו אור פנימי שבתוכנו.

מאחלת לכולנו חג אורים שמח !

חג של ניסים והרבה אור פנימי.

edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: