עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הכותבת הינה מרצה, מנחה, מאמנת, יוצרת ומנטורית.
כחלק ממסע חיים שעברתי, אני מרצה את סיפור חיי "כנגד כל הסיכויים" ומלווה אנשים בבניית סיפור חייהם כהרצאה משמעותית ונגישה לקהל.
בשנים האחרונות הוצאתי ספר שירים "בדרך שלי", דיסק וספר ילדים "מראת הקסמים של אלונה". כיום אני משמשת גם ככותבת עסקית ושיווקית לארגונים ולפרטיים.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

המציאות היא דרכו של היקום לתקן טעויות בתכנון

25/12/2017 10:14
יעלה מיכל גנות
בחירות, אמונה, הכל לטובה, חשיבה חיובית

בגיל 19, כשסיימתי קורס קצינות, נשלחתי לשיבוץ בפיקוד צפון. נכנסתי למשרדו של קצין הסגל שהיה אחראי באותו הזמן על השיבוצים, הוא פנה אליי בחיוך גדול ואמר: "את מוצאת חן בעיני ואני רוצה לעזור לך. תגידי מה ההעדפה שלך" ואני, מבלי להסס ולו לרגע קל, הפטרתי 'טירה'. כמה מילים על הבחירה – בטירת הכרמל שכן בסיס מילואים לצנחנים כשמהצד זה נשמע מאוד זוהר, אני, הידועה כפנטזיונרית גדולה, שקף 4 דמיינתי את עצמי פוסעת בבסיס שטוף צנחנים צעירים ונאים...ובקיצור שיקול שאין לו אחיזה במציאות ובינינו - גם לא ממש רלבנטי לקבלת החלטה לבסיס בו אשרת בשנה וחצי הקרובות. בכל מקרה, הוא חייך אליי שוב ואמר – את זה אני לא יכול, כיוון שיש כאן מישהי עם פרוטקציה של אלוף פיקוד צפון, אבל כל דבר אחר – באמת אפשרי. את השירות שלי עשיתי לבסוף בבסיס ג'למה, בחירתי השנייה. שירתתי כקצינת קישור בחטיבת חי"ר. השבועות הראשונים שלי שם, נראו כמו סוף העולם מעיניים של חיילת צעירה שלא קיבלה את מה שרצתה ומתוך ההתנגדות (לבסיס, לאנשים, לתפקיד), לא הצליחה להבחין מה באמת היה שם. כשהסכמתי לקבל את זה שאני משרתת בג'למה, היה לי שירות נפלא ופורץ דרך מבחינה אישית. חלף למעלה מעשור ואני פוסעת אחה"צ אחד בתל אביב ומולי מופיעה בחורה. אני מסתכלת עליה ונזכרת במעומעם שהיא הייתה איתי בקורס קצינות. מפה לשם מתגלגלת שיחה. אני שואלת אותה "היכן שירתת"? ומסתבר שהיא זו שהייתה הפרוטקציונרית של אלוף פיקוד צפון. והיא מספרת לי כמה סבלה בבסיס ושלקח לה (עם הפרוטקציה) יותר מחודשיים כדי לצאת משם. באותו הרגע, בערך בגיל 30, נפל בפעם הראשונה אסימון הכל לטובה, או בצורתו השגורה בפי כיום: כל מה שקורה הוא לטובתי.

יש לנו נטייה לשפוט / לבחון את עצמנו עפ"י תכנון שאנו עושים. נתקלתי פעם במשפט יפה האומר: שהמציאות היא דרכו של היקום לתקן את הטעויות בתכנון. הסיפור הזה "לוקח" אותי לנושא של בחירות. נושא שהעסיק ועדיין מעסיק אותי שנים רבות – איך בוחרים, במי ובמה בוחרים וכמה אנחנו מושפעים מתכתיבים חברתיים? ומנגד – השאלה המשמעותית שמנהלת אותנו רבות - האם יבחרו בי? ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו נהיים מודעים יותר לכמות הבחירות בחיינו. כמעט כל רגע הוא צומת החלטה. העניין הוא, שאנחנו לא תמיד מודעים לכך שאנחנו בוחרים או לאופן בו אנו בוחרים ואני אסביר: לרוב אנחנו בוחרים לפי האוטומט שלנו. לפי מה שרגילים. כשהדברים עובדים אזי הכול בסדר, אך כשהדברים אינם מסתדרים לנו כפי שרצינו, ייראה במציאות כדיאלוג שמסתיים תמיד בצעקות, מטרה שלא מושגת או אותה התוצאה ממנה איננו מרוצים. אנו מגיעים תמיד לאותה תוצאה לא רצויה כתוצאה מביצוע חוזר של אותן בחירות / החלטות שהגיע הזמן לשנותן. גם כאשר זזנו כביכול מהצומת וביצענו בחירה, ההתלבטות נמשכת לעיתים לאחר הבחירה. חוסר היכולת שלי לקבל את ההשמה בבסיס החדש כשההתנהלות מתבצעת ממקום של תיסכול ותחושת החמצה שיכול היה להיות לי טוב יותר. יש הרבה פחד בלבחור, בלעזוב את המוכר, בלעשות בחירה.

אני בחרתי ללכת עם הלב, זו הדרך שנועדה לי. הבנתי, שאם אבחר בדרך זו, מי שאוהב אותי ימצא את הדרך להצטרף אליי בדרכו שלו.

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: